גלולה מצלמת

תוכן עניינים

גלולה מצלמת של המעי – מה התפתח בעשרים השנים לקיומה?

גלולה מצלמת (capsule endoscopy) היא שיטה לא-פולשנית לבדיקת מערכת העיכול, שנמצאת בשימוש נרחב לזיהוי ואבחון של מחלות במעי הדק כגון דמם מסיבה לא ידועה, חשד למחלת קרוהן ונגעים אחרים במעי הדק. הגלולה המצלמת היא כגודל קפסולת וויטמין (27X11 מ"מ) ובתוכה מצלמה זעירה, סוללה וגם תאורה. לאחר בליעתה, הגלולה מצלמת תמונות בתדירות משתנה כשהיא מתגלגלת לאורך מערכת העיכול ומופרשת בצואה. הגלולה המצלמת נמצאת בשימוש כבר 20 שנה, על פיתוחיה השונים, ובסקירה הנוכחית נסכם את הדרך שעשתה מאז ועד היום, וגם מה צופן לה העתיד. 

הקושי באבחון מחלות מעי

גלולה מצלמת היא המצאה ישראלית שנולדה מתוך הצורך לתעד ולבחון מקרוב את המעי הדק. בעוד שעד להגעתה ניתן היה לבחון בשיטות הדמיה שונות את הוושט, הקיבה, התריסריון והמעי הס (דרך קולונוסקופיה), הרי שאת המעי הדק, שאורכו עד 6 מטר, לא היה ניתן לבדוק ולאבחן אלא בהדמיה רנטגנית (צילומי בריום,CT אן MRI), או את חלקו באנטרוסקופיה. 

קבוצה ישראלית בשם גיוון אימג'ינג ובראשה גבי עידן, היא זו שאחראית לפיתוח הגלולה המצלמת הראשונה בשנת 2001. הגלולה, היא לשימוש חד פעמי, דומה בגודלה לכמוסת וויטמין, שבתוכה מותקנת מצלמה ומאוחסנת סוללה והיא בעלת יכולת שידור. לאחר שהנבדק בולע אותה (ממש כמו כדור) היא נעה בתוך המעיים, אוספת מידע ומשדרת אותו לקולטן האוסף את המידע, עד שלבסוף היא מופרשת בצואה.

את התמונות שהיא מצלמת ברחבי המעי הדק היא משדרת לקולטן, תמונות אותן ניתן להוריד לתוכנת מחשב ייעודית, ולפענח את הממצאים שרצים על גבי המסך כמו סרט וידאו, אותו ניתן לראות בקצב שהמפענח בוחר- להגביר את מהירות הצפייה, להאט או לעצור, לסמן ולשמור תמונות פתולוגיות ולבסוף לכתוב דו"ח על מה שנצפה.

כשהגלולה הראשונה למעי הדק הופיעה היא עוררה התלהבות גדולה, והיוותה אבן דרך בכל הנוגע לפענוח מחלות במעי הדק, בפרט דמם מסיבה לא ידועה, וחשד למחלת קרוהן, והיוותה מהפך של ממש. עד כדי כך שבשנת 2009 הודיעה גיוון אימג'ינג, החברה המפתחת, כי עברה את רף מכירת מיליון הגלולות ברחבי העולם.

פריצת דרך טכנולוגית

 הבשורה הגדולה של הגלולה המצלמת היא במענה שלה לצורך שלא נענה עד כה – אמצעי הדמיה למעי הדק. 

בתחילת דרכה של הגלולה השתמשו בה בעיקר לשתי אינדיקציות עיקריות:

  1. דימום ממקור לא ידוע.
  2. חשד למחלת קרוהן- מחלת מעי דלקתית.

בהמשך הדרך, כמו בכל פיתוח אחר, קמו לגלולה מתחרים נוספים וכיום בשוק יש כמה שחקנים – גלולה יפנית, גלולה קוריאנית, גלולה סינית ועוד. 

גאווה ישראלית

מאז יצאה לשיווק הגלולה הישראלית של המעי הדק, פיתחה גיוון אימג'ינ ג שני דורות נוספים ומתקדמים יותר לגלולה של המעי הדק. בכל דור היא משתכללת עוד ועוד, הן ביכולת הצילום שלה, והן במהירות הצילום ובהגדלת זוית הצילום. בפיתוחים האחרונים, יש דו שיח בינה לבין הקולטן שלה, כך שכאשר היא נעה במהירות, גובר גם קצב הצילום על מנת שלא לפספס שטח מעי. למעשה, בתחילת הדרך צילמה הגלולה שתי תמונות בשנייה, ואילו זו של היום, PillCam SB3 מגיעה לעד-6 תמונות בשנייה. 

בנוסף לאינדיקציות הראשוניות לשימוש בגלולת המעי הדק (דמם מסיבה לא ידועה וחשד לקרוהן), קיים היום אישור וכיסוי של סל הבריאות לעשות בה שימוש לצורך מעקב אחרי תגובת רירית המעי לטיפול ביולוגי בחולי קרוהן. שימוש נוסף הוא בחולי צליאק שאינם מגיבים לדיאטה ללא גלוטן בחיפוש אחרי כיבים או לימפומה, וגם לניטור פוליפים במעי הדק בחולים עם סינדרומים גנטיים של פוליפוזיס, או בחשד לגידול במעי הדק . 

מחלות דרכי העיכול - העתיד כבר כאן

לאחר שהייתה בידי המפתחים הטכנולוגיה הרלוונטית, הדרך לקידומה למטרות נוספות ולא רק למעי הדק נפתחה. במהלך השנים פיתחו דור ראשון ושני של גלולה שנועדה  לוושט ולקיבה וגם היא נחשבה כיעילה. לצד זאת, העלות הגבוהה שלה הפכה אותה ללא פרקטית לשימוש ובמקומה נעשה שימוש בגסטרוסקופיה, המאפשר גם לראות את האיברים וגם לבצע ביופסיה בעלות זולה יותר.

שתי גלולות חדרו לשוק בשנים האחרונות. האחת נועדה לצילום המעי הגס והשנייה היא גלגול נוסף ומשופר שלה-גלולה פנ-אנטרית המצלמת מהפה ועד פי הטבעת.

מחלות מעי
CANVA

גלולה לצילום המעי הגס

גלולה זו נועדה לצילום המעי הגס במטרה להוות תחליף הדמיתי לקולונוסקופיה ועיקר השימוש בה הוא לאבחון מוקדם לא פולשני. המטרה הייתה לייצר חלופה לא חודרנית לצורך גילוי מוקדם של פוליפים או סרטן מעי גס. 

מספר אתגרים צצו בפיתוח של גלולה זו:

  1. על מנת לראות נגעים במעי הגס יש צורך בניקיון אבסלוטי, שכן הגלולה בניגוד לקולונוסקופ אינה יכול לשטוף או לסלק נוזלים/לכלוך.
  2. משך הזמן לתיעוד. במקרה של המעי הגס יש צורך במשך זמן ממושך של הסלולה שתספיק לצלם את האיבר מרגע בליעתה ועד ליציאתה בפי הטבעת.

ואכן, המודל השני של הגלולה זו, PillCam Colon2, ענה על רוב הבעיות שעלו. גלולה זו, מעט גדולה יותר מהקודמת, אורכה 31 מ"מ, וקוטרה 11 מ"מ, היא בעלת מצלמה משני צידי הגלולה – מצלמה כפולה, ומתאפיינת בזווית צילום רחבה יותר של 172 מעלות – כך שמדובר כמעט ב- 360 מעלות. כמוכן, משך זמן פעילות הסלולה ארוך יותר- עד 14 שעות.

לגלולה הנ"ל יכולת צילום של בין 2 תמונות לשנייה ועד 35 תמונות לשנייה בתלות בקצב התנועה שלה במעיים. גם כאן היא מתקשרת עם הקולטן (המשדר) שמגביר את קצב הצילום כאשר הוא מבחין שהיא נעה במהירות. במידה והמצלמה נעה באיטיות, מאט הקולטן את הקצב עד ל-2 תמונות בשנייה וכך הוא חוסך בחיי הסוללה.

הגלולה הזו עברה ניסויים קליניים השואתיים גם לקולונוסקופיה רגילה וגם לקולונוסקופיה וירטואלית. בהשוואה לקולונוסקופיה רגילה היא נחשבת לפחות טובה במובן של יכולת הגילוי שלה. עם זאת, בהתאם למחקרים, נמצא כי היא טובה כמו ואולי אף יותר טובה מקולונוסקופיה וירטואלית. 

הבעיה העיקרית כיום עם הגלולה הזו היא שהיא לא נכללת בסל הבריאות במדינות רבות. רק מקומות בודדים בעולם מממנים אותה שלא באופן פרטי. היא עדיין בשוק אבל העובדה שלא התעלתה לרמת הביצוע של הקולונוסקופיה, לצד העלויות הגבוהות, גרמה לכך שפחות משתמשים בה, ובעיקר בחולים הזקוקים להדמיה של המעי הגס ואינם מוכנים לעבור בדיקה פולשנית, או שלא רוצים לתת להם טשטוש, או להפסיק תרופות מדללות דם וכו'.

הגלולה למעי הגס קיימת גם בארץ והיא בשימוש בכמה מרכזים המבצעים את הבדיקה.

בכל מקרה מדובר בבדיקה הידידותיות מבין האלטרנטיבות. הקולונוסקופיה הרגילה היא בדיקה פולשנית שמצריכה טשטוש ודורשת הפסקה של תרופות מדללות דם. האלטרנטיבה הנוספת, היא קולונוסקופיה וירטואלית, המתבצעת במכון רנטגן, מצריכה הכנה, וגם היא בעלת אלמנט פולשני קל כי מכניסים צינורית לפי הטבעת לתוכו מנפחים אוויר להרחבת המעי, דבר שעלול לגרום לחוסר נעימות/כאב. 

כאמור, האפשרות השלישית, היא הגלולה המצלמת, היא הידידותית והקלה ביותר לשימוש. בולעים אותה, היא איננה פולשנית ואינה מצריכה טשטוש או ניפוח אויר. אין צורך בהפסקה של תרופות והיא טובה לפחות כמו הקולונוסקופיה הווירטואלית.

כאן היינו עד לפני כשלוש, אלו היו האופציות – גלולה למעי הדק או גלולה למעי הגס.

גלולה מצלמת | מומחה לגסטרואנטרולוגיה פרופ' רמי אליקים

גלולה למחלת קרוהן

בשלוש או ארבע שנים אחרונות נכנסה לשימוש גם גלולה ייעודית למחלת קרוהן. הגלולה הזו דומה בתכונות שלה לגלולות המעי הגס, מבחינת זמן הצילום, מהירות הצילום והזוויות, והחידוש הוא בכך שיש לה תוכנה ייחודית למחלת קרוהן.

ברגע שקבעת נקודות מסוימות כנקודות ציר- הצילום הראשון של המעי הדק, הצילום הראשון של המעי הגס, והצילום של הרקטום, הגלולה אוטומטית מחלקת את המעי הדק לשלושה חלקים, את המעי הגס לשני חלקים. באמצעות תוכנה ייעודית. הרופא נדרש לכתוב ולתאר את הדלקת במעי-הכיב העמוק ביותר, השכיח ביותר והיקף המעורבות הדלקתית בחלק הנבדק. הוא יכול כעת להתמקד בכל חלק במעי הדק והגס ולקבל תמונה מקיפה של הדלקת, מצבה והיקפה.

מאחר ומחלת קרוהן היא מחלה היכולה לערב את כל חלקי מערכת העיכול- המעי הדק והמעי הגס, בגלולה הזו ניתן לבחון את שני האיברים בבדיקה אחת ולחסוך בחלק מהמקרים בדיקת קולונוסקופיה. למשל, אם יש מישהו שחושדים שיש לו קרוהן, על פי תלונות קליניות ו/או בדיקות מעבדה, ניתן לבצע את הבדיקה הזו באמצעות הגלולה של הקרוהן, שאוספת את המידע גם על המעי הדק וגם על המעי הגס. אם התשובה תקינה/שלילית כנראה שאין מחלה לא במעי הדק ולא במעי הגס. אם התשובה היא חיובית ניתן לטפל, או אם רוצים הוכחה ניצחת, על פי התשובה, ניתן לבצע קולונוסקופיה ולקחת ביופסיות מהחלק הנגוע. 

ההתפתחות הטכנולוגית של הגלולה המצלמת מאפשר פרט לאבחון גם אלמנט של מעקב להצלחת הטיפול. לדוגמא, חולה שיש לו מחלקת קרוהן שמערבת גם מעי דק וגם מעי גס ומתחיל לקבל טיפול (טיפול תזונתי, טיפול ביולוגי או טיפול סטרואידי) ניתן לראות את הצלחת הטיפול וההחלמה של רירית המעי באמצעות בדיקה חוזרת. בדרך זו ניתן לווסת, להגביר או למתן את הטיפול. 

האינדיקציה של מעקב אחר החלמת הרירית בחולי קרוהן, קיימת כבר היום בסל הבריאות וניתן לבצע אותה באמצעות הגלולה הנ"ל. ניתן לחזור ולבצע אותה פעם נוספת בהמשך על מנת לראות את השיפור, אם קיים, במצבו של המטופל.

כשה-AI ייכנס לתמונה

כיום כל העולם מתנסה ומפתח מוצרים התלויים בבינה מלאכותית-AI, וגם הרפואה צועדת בכיוון הזה. בימים אלו שוקדים מפתחים על תוכנות AI שיסייעו בקריאה ופיענוח של סרטי הגלולה המצלמת שהוסרטו במעי הגס והדק. במידה והדבר ייכנס לשימוש הוא צפוי לקצר את זמן פיענוח הבדיקות ולייעל מאוד את ההליך.

לסיכום, הגלולה המצלמת השתרשה ברפואה ככלי הדמייתי חשוב במעי הדק, כגלולה פנ-אנטרית, ומחפשת מקום יציב יותר לשימוש במעי הגס.

לשאלות וקבלת ייעוץ ניתן לפנות באמצעות האתר